כוח משה, כוח האמונה

הרגילו אותנו לחשוב שאמונה פירושה להאמין במשהו שאינך רואה, ואז לפעול כאילו היה הדבר מגולה לעיניך. אבל חכמת הקבלה מלמדת שאמונה היא כוח שעלינו לרכוש, כוח של אהבה והשפעה טובה. הכוח הזה עוזר לאדם לעשות פעולות מחוץ לאינטרס שלו. כלומר, לפעול שלא לטובת עצמו אלא לטובת מה שמחוץ לו. זו כל התורה על רגל אחת, ועתה הסברים, פירוטים ונימוקים.

מלכתחילה טבועה בנו אהבה עצמית, ולכן כל מה ששייך לנו הוא העיקר עבורנו. במרכז העולם נמצאים אנחנו, ובלעדינו העולם כאילו לא נמצא. כך אנחנו נולדים ומתפתחים, מדור לדור. מתישהו, כתוצאה מהתפתחות פנימית מיוחדת, מתחילות לעלות בתוכנו שאלות מתקדמות יותר.

מה המטרה של החיים שלי? מה התכלית? לא יכול להיות שהכול זה סתם. הרי בטבע הכול מסודר בצורה מופלאה. האם אפשר לחדור לתוך מערכת ההפעלה של כלל המציאות, ולזהות את המקום שלי בתמונה הכללית? החכמים שהצליחו בכך אומרים שכן. כדי לעשות זאת, עליי להתאים את תוכנת ההפעלה שלי לתוכנת ההפעלה הכללית.

הנטייה לגילוי מערכת ההפעלה נקראת "משה", מלשון מושך. תפקידו של משה הוא למשות אותנו, למשוך אותנו משגרת החיים האפרורית אל פסגת המציאות. ממצב שבו כל אחד מכונס פנימה, רואה רק את האינטרס שלו ולכן סגור בתוך עצמו, אל מצב נעלה יותר שבו כל פרט חושב על טובת כלל המערכת. כוח משה נקרא גם כוח האמונה, והוא מוליך את האדם מהעיגול הפרטי שלו אל העיגול הרחב, מדאגה פרטית לדאגה כללית, מאהבה עצמית לאהבה לכול.

אחרי שמתעוררת באדם נטייה מסוג משה, נטיית האמונה, עליה להתמודד עם יתר הרצונות האגואיסטיים שמושכים את האדם חזרה פנימה, אל תוך עצמו. 'עזוב אותך משטויות', אומרים הרצונות האלה באדם, 'דאג לעצמך, טפל בעצמך, שים לב מה קורה אתך'. משה שבו מרגיש: 'הם לא מאמינים לי. הם לא שומעים אותי בכלל. אני מדבר בשפה של אהבה ונתינה, והם חושבים רק על ההנאות הפרטיות הקטנטנות שלהם. לא רואים ממטר'. משה לא יודע איך להציל אותם ממצב השעבוד הזה ל"פרעה", לאגואיזם הצר. עד שהוא מגלה שיש לו קשר עם כוח עליון.

הכוח העליון הזה מתגלה לו כשולט דרך המערכת הכללית בכל המערכות הפרטיות. הוא אומר למשה, "בוא אל פרעה". בוא, נלך ביחד, אל אותו כוח פרעה ששולט בכל הרצונות שבך. נכה בו עד שכל אותם הרצונות שכבר בשלים להתפתח הלאה, כלומר "בני ישראל", ייווכחו באפסיותו וירצו להשתחרר ממנו. וכשהרצונות האלו יוצאים ממצב "מצרים", אפשר להתחיל לתפוס בהם את המערכת הכללית. להבין איך היא פועלת, לאן היא מכוונת אותך.

אז מהו כוח האמונה? כוח האהבה והנתינה, שמאפשר לאדם לתפוס את הכוח העליון שפועל במערכת הכללית. כוח האמונה נבנה על ידי ניתוק מהדאגה לתועלת הפרטית שלך, ומעבר לדאגה לשלום המערכת כולה. הביטוי לדאגה למערכת הכללית הוא "ואהבת לרעך כמוך". למה? כי כל אחד ואחד הוא חלק מהמערכת הזו, ואם אני דואג לטובת האחרים אני מתחיל להכיר את הכוח העליון ששורה במערכת הכללית, באופן מעשי.

האנשים שמשתוקקים להגיע לכוח האמונה נחשבים מבחינה רוחנית ל"בני ישראל", והם בשלים ל"יציאה ממצרים". האנשים שטרם מתעוררת בהם הנטייה לכך עדיין נשארים שם. אבל מפני שהמערכת היא כללית, כאשר חלק קטן ממנה מתחיל להתקדם, הוא מקדם בזה את כל האחרים גם כן אל עבר התיקון הנדרש.

מי שרוכש את כוח האמונה מתחיל להרגיש את הא-לוהות, את תכלית החיים, את החיים של כלל המערכת. מסתבר לו שבחיים הפרטיים אין שום תכלית, מלבד להביא אותנו להרגשת המערכת הכללית. למצב בו כל אחד מרגיש את כולם, כלול מכולם, מבין את כולם. שכל אחד אוהב את כולם ודואג לטובתם. כך אנחנו מגיעים למצב שבו כולנו נעשים כאגודה אחת, שורה בנו אותו כוח עליון, אותה תוכנת ניהול עליונה. אנחנו מבינים ומכירים את כל הבריאה, והכוח העליון שנקרא א-לוהים שורה בנו. אנחנו נמצאים באהבה כללית, כולנו יחד, מחוברים במערכת אחת. וכוח האהבה והנתינה שקושר בין כולנו בתוך המערכת האחת הוא הוא כוח האמונה.

‍

מן המקורות

"על אחת כמה וכמה שיש לנו לרדוף בכל לב ובכל נפש ובכל מאוד אחר חכמת האמונה, הוא חכמת דרך הקבלה, שהוא דרך האמת" (הבעל שם טוב).

"אם האדם אינו שם לפניו את המטרה, שהוא להגיע להרגיש את נותן התורה, אין לו צורך לאמונה" (הרב"ש - הרב ברוך שלום אשלג).

"'ואהבת לרעך כמוך', על ידי זה בלבד, יזכה למטרה האמתית, שהיא - הדבקות באלוקיו".

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבֵקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לבורא והשפעה לבריות".

"אם יבואו לבקוע קליפת הרצון לקבל, שנולדו בה, ויקבלו הרצון להשפיע, הלא תיכף היו עיניהם נפתחות, לראות ולהשיג, את עצמם ואת כל המדרגות, של החכמה והתבונה והדעת הבהירה, החמודות והנעימות עד לכלות נפש, שהוכנו להם בעולמות הרוחניים".

(בעל הסולם - הרב יהודה אשלג)

‍

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 719 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".