ליל הסגר: מה נשתנה הלילה הזה

ליל הסדר בא לעשות סדר, לא רק בבית או במשפחה אלא בכלל, וזו הזדמנות לפתוח את הראש להסתכלות קצת יותר רחבה. בליל הסדר נוהגים לשאול שאלות, והשנה השאלה המרכזית היא פשוטה: איך נקלענו למצב כזה שבו אסור לצאת מהבית, ומה אנחנו אמורים ללמוד ממנו?

אמנם החשש מהקורונה הוא שמכריח אותנו להישאר בבתים, אבל מעבר לכך יש פה גם רמזים עמוקים. במובן מסוים, הישיבה בליל הסדר לבד, מהווה תמונת מראה של החברה הישראלית בכללותה ושל מצב היחסים בתוכה. אולי רשמית אנו שייכים לאותו העם, אבל מעשית הפילוג והשנאה בודדו כל אחד לפינה משלו.

"זכר ליציאת מצרים", הוא מוטיב מרכזי בהגדה של פסח. מצרים מסמלת מצב של יחסים אגואיסטיים בין אנשים, ופרעה מסמל את האגו הגדול ששולט בכול. בעולם המודרני נראה שהעלינו את כוח פרעה לגובה כה רם ונישא, עד שאין יותר ממנו. האגו המופרז מעמיד כל אחד נגד האחרים, מעורר דחייה, מריבות ומאבקים.

"שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי", אומר משה לפרעה בשם האלוהים. לאן לשלוח? את מי לעבוד? יציאה ממצרים היא יציאה לאהבה בינינו, מעל כל חילוקי הדעות וההבדלים. זו מהפכה חברתית חינוכית שדורשת גיבוש של רצון חזק לצאת משנאת חינם, ומאמצים לפנות זה כלפי זה עם פנים מאירות ועם לבבות פתוחים. רשת כזו של קשרים הדדיים תבנה בינינו מקום לגילוי האלוהים, שהוא כוח האהבה והנתינה הכללי שבבריאה. בגדול, זוהי פסגת התפתחותנו כנבראים ואליה מקדמת אותנו האבולוציה, מבינים או לא מבינים.

יציאת מצרים מוגדרת גם כיציאה לחירות, ופסח נחשב ל"זמן חירותנו". דווקא השנה הקורונה מראה עד כמה איננו חופשיים. הווירוס כמו אומר לנו: 'שבו בבית, תהיו מסוגרים, כדי שתתחילו לשים לב עד כמה אתם סגורים פנימית, בתוך האגו שלכם. תתחילו לראות איך כל מה שהוא שדורש, מיד אתם מבצעים'.

"עבדים היינו"? בהגדרה רוחנית, דווקא כשאני עושה מה שבא לי, בלי קשר או התחשבות עם האחרים, זה נקרא שאני עבד של פרעה. למה? כי כל בני האדם וכל חלקי הטבע מקושרים במערכת אחת סגורה, ואם פרט אחד חושב על עצמו בלבד הוא מזיק לכולם. סוג של סרטן. גוף בריא דורש אינטגרציה מלאה בין כל איבריו ומערכותיו, וזו גם הנוסחה היחידה לחברה בריאה שתבטיח שלא יקרה לנו שום נזק והכול יהיה מצוין.

בליל הסדר נהוג למזוג "כוס של אליהו הנביא", ולפתוח את הדלת. בואו נבין אחת ולתמיד במה מדובר. תשכחו מדמויות ומאגדות, פנימיות התורה מדברת רק על כוחות. אליהו הנביא זה כוח שמבשר על בוא המשיח. גם המשיח הוא כוח מיוחד, שמקבל מי שרוצה לצאת ממצרים, כלומר להתעלות מעל האגו. כוח המשיח מעלה אותו לדרגת האהבה והנתינה השלמה, לדרגת הכוח העליון שבטבע. על איזו אהבה מדובר? על יחס לזולת כמו שאני מתייחס לעצמי ואפילו יותר, יחס שמחבר אותנו להיות כגוף אחד.

ברגע שנפתח את דלתות לבנו לכוח אליהו שיתגלה בינינו, אנחנו נרגיש מחוברים אפילו בלי לצאת מהבתים, מעל הקירות, מעל הגדרות, מעל המרחקים והגבולות. אנחנו נרגיש איך כל העולם נעשה כמו שקוף, איך כל חלקי היקום מתחברים לאחד וכל המציאות נמצאת בתוכנו ממש. על כך נאמר במקורות: "אדם הוא עולם קטן".

אם כן, מהו הדבר העיקרי שליל הסדר בפורמט הקורונאי בא ללמד? שעלינו רק לגבש רצון משותף לכוח אהבה שיחבר בינינו, עד שכל אחד ירגיש שכולם מחבקים אותו ותומכים בו. קשר כזה יביא אותנו להתאמה לאינטגרליות שבכל מערכת הטבע, ויגרום לכך שהקורונה תיעלם כלעומת שבאה. כך תתחיל יציאת מצרים האמיתית, התעלותה של האנושות כולה לקיום בממד שלם ונצחי. חג שמח!

מן המקורות

"שורש הקבלה שבאדם, הנקרא אהבה עצמית, הוא בחינת מצרים".

הרב"ש – הרב ברוך שלום אשלג, , מאמר "וכאשר יענו אותו"

"באה התורה וכללה כלל שהכול נכלל בו: ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש".

הרמח"ל, מסילת ישרים, פרק יא, בפרטי מידת הנקיות

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבֵקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לבורא והשפעה לבריות".

בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "מהות הדת ומטרתה"

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו חיים חדשים 1220